אוטובוס
מנגו
שלום
שיר לזמרת אהובה
מנהל בית הספר
עצוב
שיר השקרן
בפורים
זמפנו והדב
שלשום
שיר סיום

'בגלל המנגו, זמפנו הדב ועוד שירים' היא ללא ספק היצירה הטובה ביותר שכתב גרוניך לילדים, ואחת מיצירותיו המשובחות ביותר בכל קנה מידה. לצערנו, היא גם מהיצירות שכמעט ולא ניתן להשיגן כיום, אך גם בעבר.

סיפור גלגוליה השונים של היצירה מרתק. היצירה נולדה סמוך לנישואיהם של גרוניך ונירית ירון בשנת 1979. בעודם שוהים בניו-יורק, כתבו בני הזוג את כל השירים בשלושה ימים. באותה תקופה היה טרוד גרוניך בענייניו בארה"ב, וכן, עם חזרתו לישראל, החל בכתיבת מוסיקה לתיאטרון ולקולנוע. שירי 'בגלל המנגו' לא נדחקו עם זאת לצד, אלא בוצעו בתוכנית רדיו ששודרה בגלי צה"ל בשנת 1979. לצורך ביצוע השירים ברדיו נתבקש איש גל"צ דאז וחבר קיבוץ שריד, זיו יונתן (בנו של המשורר נתן יונתן) לשדך לגרוניך סופר ילדים, לצורך כתיבת סיפור המסגרת המקשר בין השירים. יונתן בחר בחמי בן-נון, שכתב סיפור שהיה שונה בתכלית מזה שראה לבסוף אור בספר 'בגלל המנגו'. בתכנית הרדיו מבצע גרוניך את השירים עם ילדי קיבוץ שריד.

בהופעותיו ב'תיאטרון המדרגות' בסוף שנות 1980, לאחר חזרתו לישראל, ניגן גרוניך מספר שירים מתוך 'בגלל המנגו' וביניהם 'זמפנו והדב'. בדצמבר אותה שנה ביצע גרוניך את 'שיר השקרן' בשירווזיון (שהתחרה בפסטיבל הילדים המסורתי של חנוכה). למרות הופעתו המרהיבה של גרוניך, השיר לא זכה להצלחה לה היה ראוי. 'שיר השקרן' הופיע באלבום הפסטיבל וזכה לעיבוד שונה מאוד מזה המצוי ב'בגלל המנגו'. לאחר מספר שנים החליטה נירית ירון לחבר סיפור מסגרת פרי עטה לשירים. הדבר תרם, כך נראה, להחלטה להקליט את השירים בלווית הסיפור, שהוקרא על-ידי גרוניך.

ההקלטות בוצעו לאחר סיום הקלטות האלבום 'צמר גפן מתוק'. גרוניך התכוון להוציא את השירים במסגרת אלבום שהיה אמור להקרא 'זמפנו והדב'. הלחנים, העיבודים והניצוח היו משל גרוניך, אך על ההפקה המוסיקלית הופקד מתי כספי, שהיה כזכור גם המפיק המוסיקלי של 'צמר גפן מתוק'. השפעותיו של כספי ניכרות היטב, ומסייעות לצבוע את השירים בגוונים חמים התורמים לחוויה עשירה ומענגת.

בתחילת שנות השמונים גרוניך ונירית ירון ניסו לעניין גורמים שונים בהפקת אלבום וכן בהעלאת הצגת ילדים המבוססת על שירי האלבום. אולם מאחר והיתה זו תקופה אינטנסטיבית למדי עבור גרוניך המשא ומתן העסקי עם חברות התקליטים לא זכה אצלו לעדיפות גבוהה ככל הנראה. לאחר מספר שנים הבטיח איצ'ו שטרו, מנהל הד-ארצי דאז, שהאלבום 'זמפנו והדב' יופק בחברתו. עם זאת, בשנת 1985, בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את ישראל באותה עת, החליטה החברה שאין באפשרותה להוציא את האלבום. כך, כזמפנו הצועני הנודד "מעיר לעיר", נדד הפרוייקט עד שהגיע למפיק ואיש האשכולות זאב אולמן שהחליט להוציא את האלבום בחברתו (nmc) כשילוב של ספר וקלטת אודיו, פורמט שהיה מקובל באותה תקופה ליצירות שנכתבו לילדים. עם זאת, גם לאחר פרסום היצירה היא לא זכתה לתהודה רבה, ונדונה עד ימים אלה לשיכחה. יש הטוענים כי ניתן למוצאה בנקל יחסית במגזר הקיבוצי, לשם הופנו מאמצי השיווק של חברת התקליטים, מסיבה לא ברורה.

את השירים בקלטת מבצעים יחדיו גרוניך וידידה וותיקה עוד מימי 'אמריקה' – דפנה ארמוני. למעשה הקשר בין גרוניך לארמוני החל עוד טרם לכן, בביצוע המשותף לשיר 'קליידוסקופ' בתחרות הקדם אירוויזיון. 'בגלל המנגו' מספק הזדמנות נדירה לשמוע את ארמוני, שהיתה ועודנה מהזמרות המוכשרות בארץ. ארמוני גם הקליטה, כשלוש שנים לפני יציאת הפרוייקט המוגמר לאור,את שיר הנושא מתוך בגלל המנגו לפסטיבל הילדים של שנת 1986, כך בוצע השיר בפומבי בעוד שהאלבום שנקרא על שמו, ואשר כבר הוקלט באותה עת, נותר גנוז למשך כשנתיים נוספות…

את יציאת הספר והקלטת ליוותה יציאתו של תקליטון שדרים שהכיל שלושה קטעים: 'שיר לזמרת אהובה', 'עצוב' ו'נעימת האוטובוס'. שיר זה בוצע בהשתתפות אוטובוס 'קו 5' תל אביבי, אולי כמחווה ל'יש לי סימפטיה'. עטיפת התקליטון, מכילה את הקרדיטים לנגנים, קרדיטים שנשמטו מהקלטת. עיון קצר מעלה כי בהקלטות נטלו חלק רביעיה קאמרית, וכן טובי המוסיקאים בישראל – אלון הלל בתופים, אלי מגן בבס, וגיל דור בגיטרות.

קשה לציין מהם השירים הבולטים במיוחד בקלטת, שכן רובם ככולם מוצלחים מאוד. עם זאת, בין השירים הראויים לציון ניתן למנות את שיר הנושא, וכן את נעימת הפתיחה. השיר 'עצוב', שנכתב בעקבות חוויותיה של נירית ירון בעקבות מות אביה, מזכיר בעיבוד, במידה מועטה, את 'אחיזת עיניים' שנכתב באותה תקופה. שמו של הצועני 'זמפנו' לקוח מסרטו המפורסם של פליני 'לה-סטרדה', ואכן שרשראותיו של זמפנו המקורי נזכרות בשיר, אם כי הדמות עצמה הושפעה דווקא משלמה גרוניך, שהיה נע ונד במשך תקופה ארוכה, גם לאחר כתיבת השירים לאלבום, בין ארצות הברית לישראל.

ב'בגלל המנגו' זכו השירים לעיבודים כליים מגוונים, והתוצאה היא שכל אחד מהם זכה לאופי עצמאי ומיוחד, המבטיח האזנות חוזרות ונשנות לקלטת. בנוסף לשימוש בכלים 'שגרתיים', גרוניך הלחין תפקידים לכלי נשיפה ולכלי מיתר. בין היתר ניתן לשמוע בשיר 'עצוב' ובשירים אחרים את אלי מגן בקונטראבס ואת פטר ורטהיימר בסקסופון. השפעתו של כספי כמפיק ניכרת במיוחד בשירים 'מנגו' ו'שיר לזמרת אהובה' בשימוש בכלי הקשה, וכן בשימוש בשירים רבים באקורדיאון (בו ניגן בין היתר גם כספי עצמו) על מנת להדגיש את המקצב (בדומה לשימוש שעושה בו כספי ב'אלגרו ויוצ'ה' המופיע באלבומו 'סוף היום'). כספי אף ניגן בקלוינט בשיר 'שלום', וכן בכלי הקשה.

'בגלל המנגו' הוא כאמור הפרוייקט הרציני ביותר בו היה מעורב גרוניך שהוקדש במיוחד לילדים. העיבודים המרהיבים ומלאי הדמיון וכמובן הלחנים הנהדרים וההפקה המשובחת כתמיד של מתי כספי היו אמורים להבטיח כי השירים יהפכו לשגורים בפיהם של כל ילד וילדה בארץ. זוהי ללא ספק אחת היצירות המעטות שנכתבו לילדים בעשורים האחרונים החפה מכל זלזול או מסחריות. אולם, למרות שעל נקלה ניתן להשוות בין 'מנגו' לבין 'הכבש הששה עשר', הרי שגורלה של יצירה זו לא שפר עליה. כל שנותר הוא לקוות שאין זה מאוחר וכי ניתן לאתר את הצריך איתור ולהוציא יצירת מופת זו לאור, על מנת שדור חדש של ילדים (אך גם מבוגרים!) יוכל להנות ממנה.

עופר שנער, כל הזכויות שמורות (c)