אופטימי פסימי הזמן עובר בוחר בחיים נדודי שינה אין ג'ונגל לא נעים לי את כולך הזמן עובר חתלתולונת לילי

לאחר שהתפנה מעיסוקיו האחרים, חזר גרוניך בשנת 1988 להקליט אסופת שירים חדשה. האלבום איננו אחד משיאי יצירתו, על אף שנכללים בו מספר שירים שהפכו לחלק אינטגרלי מהרפרטואר של גרוניך כגון 'הזמן עובר'. השיר אגב, שמילותיו נכתבו על-ידי גרוניך, עסקו בנישואיו לנירית ירון. ירון אף ביימה את שני סירטוני הווידאו של האלבום, ל'בוחר בחיים' ולשיר הנושא 'נדודי שינה'. האחרון צולם בניו יורק והיה, ככל הידוע, הקליפ הישראלי הראשון שצולם מחוץ לישראל. גרוניך חוזר באלבום להלחנת שירי משוררים – השיר 'את כולך' הולחן למילותיו של המשורר אלכסנדר פן.

ההפקה המוסיקלית והעיבודים באלבום מורכבים פחות מבאלבומיו הקודמים של גרוניך. ניכר, כי גרוניך ניסה לשוות לאלבום אופי רוקיסטי מוחצן, ונעזר לשם כך במתופף הוותיק ועתיר הנסיון, מאיר ישראל, לשם כך. בנוסף למספר שירים שהופקו מוסיקלית על-ידי מאיר ישראל, נטלו חלק בהפקה המוסיקלית זיו סידי ובימאי הקולנוע ינקול גולדווסר, עמו שיתף פעולה גרוניך פעמים רבות בעבר, בהלחנת המוסיקה לסרטיו.

האלבום לא הפך להצלחה מסחרית, וכך גם המופע היקר שנלווה לו. במופע החליט גרוניך לא להסתפק בישיבה ליד הקלידים – באמצעות סינתיסייזר הדומה לגיטרה חשמלית, מהסוג שהיה מקובל בשלהי שנות השמונים, כבש גרוניך את מרכז הבמה. מלבד נגני הליווי – דורון פיקר בקלידים, עופר הכהן בבס, מאיר ישראל בתופים וברק חנוך בגיטרה, הופיעה לצדו של גרוניך הזמרת הצעירה והמוכשרת יפעת תעשה, אשר תפשה את מקומן של שלוש הזמרות שהשתתפו בהקלטות האלבום: נורית גלרון, מזי כהן ודפנה ארמוני. את המופע ליוותה יציאתו של תקליטון שהכיל ביצוע של השיר 'ציור' בביצוע משתתפי המופע 'נדודי שינה'.

בערב הסיום של המופע אמר גרוניך, טרם עלייתו לבמה, כי "זו הפעם הראשונה שהכשלון [של המופע] קשור רק לחברה. זה המקסימום שאפשר לעשות בארץ ישראל... זה מופע מושלם, איך זה יכול להיות שהוא לא הלך?... הפרח צמח אבל לא נותנים לא אור.".

מעניין להשוות את 'נדודי שינה' עם 'שוחד' אלבומו של שם-טוב לוי שיצא באותה תקופה, שאף הוא מהווה נסיון שלא עלה יפה ליצירת אלבום קליט יותר ונוטה לרוק. ממרחק השנים ציין גרוניך כי הוא תולה את אי-הצלחת האלבום והמופע ברצונו לנסות "לקרוץ לקהל", קרי, ליצור מוסיקה פופולרית.

אי-הצלחתו של המופע היווה נקודה מכרעת בקריירה של גרוניך. בדיעבד, היה זה הפלירט האחרון של גרוניך עם מוסיקת הרוק, אם כי בתקופה שלאחר סיום ההופעות המשיך גרוניך לעבוד עם מאיר ישראל. במהלך השנתיים הקרובות הוקלטו מספר רב של שירים, שרובם נגנזו, אך חלקם שולבו במופע האינטימי 'נטו'. מופע זה היה ללא ספק האנטיתזה למוחצנות של 'נדודי שינה'. בתום הפסקה של מספר שנים פנה גרוניך לכיוונים מוסיקליים אחרים: בין היתר חזר להלחנת מוסיקה 'קלאסית' ופנה להקמת מקהלת הילדים יוצאי אתיופיה 'שבא'.

עופר שנער, כל הזכויות שמורות (c)