אלי אתה הנהר הלבן בשעת ההתבהרות פתיחה לרוזה מרציפן רוזה מרציפן לבקש את ירושלים פתח לי שער קולנוע חוף חצוצרה ופסנתר הזמן עובר ילד סימפטיה אין לי כלום אל נא תלך נואיבה עד מתי מכבי אש באב אל וואד יהי הכל

לאור חוסר הצלחתו של המופע שליווה את הוצאת האלבום 'נדודי שינה', ולאחר סיבוב הופעות קצר עם מתי כספי במסגרת 'מאחורי הצלילים' החליט גרוניך להעלות מופע רטרוספקטיבי ואינטימי. במסגרת המופע קיווה גרוניך לתת ביטוי להשפעות מוסיקליות שטרם הטביעו את רישומם ביצירתו. כך, בתחילת שנות התשעים העלה גרוניך מופע יחיד בשם 'תל-אביב – חדרה'. בעקבות הצלחתו של המופע, החליט גרוניך להקליט הופעה אחת באולפני 'אשל'. השתתפותו של הקהל (ששה-עשר נוכחים בסך הכל שהוזמנו לקחת חלק בהקלטה) באלבום, שהוקלט בימיה הראשונים של מלחמת המפרץ בולטת מאוד. כך לדוגמה, השיר 'הנהר הלבן' נהנה מהרמוניה קולית באדיבות הקהל המוסיקלי.

כמו ההופעה החיה הראשונה של גרוניך, שהונצחה באלבום 'קונצרט', כך גם 'נטו' איננו אוסף של מיטב להיטיו של גרוניך. נראה כי נעשה נסיון להמנע מכך במודע. לעומת זאת, ב'נטו' בחר גרוניך, לבקשת מפיק האלבום, לחזור לשירים שהשפיעו עליו כילד – 'באב אל וואד' והניגון המלווה את התפילה 'אלי אתה'. גרוניך אף מבצע את השיר 'לבקש את ירושלים' לבקשת אחד הנוכחים. השירים החדשים באלבום, שלחלקם כתב גרוניך את המילים, הינם בעיקרם אישיים מאוד, והופכים את ההאזנה לאלבום למסע רטרוספקטיבי. גרוניך בחר לצרף לחוברת המלווה את האלבום מספר הרהורים המלווים את ההאזנה לשירים, והעוסקים במשפחתו ובזכרונותיו. מספר שירים עוסקים בילדותו של גרוניך – 'חצוצרה ופסנתר', נכתב לאחיו, ירון, אשר נהרג במלחמת יום הכיפורים, והשיר 'קולנוע חוף' שאת מילותיו כתב אהוד מנור, הנציח את הקולנוע בחדרה אליו נהגו ללכת, בנפרד, גרוניך ומנור כילדים. אולי מוטב היה לקרוא לאלבום כשם המופע 'תל אביב – חדרה' מאחר ולראשונה מאז חזרתו של גרוניך לישראל מלימודיו בארה"ב, מוצא פרק זה ביטוי ביצירתו.

בעקבות התעקשותו של המפיק, החליט גרוניך להשאיר הפעם את השופר והצפצפה בבית, ולנגן בפסנתר אקוסטי ודיגיטלי בלבד. יוצא הדופן היחיד בהקשר זה הוא השיר 'עד מתי', המבוצע באלבום בליווי אקורדאון. שיר זה בוצע לראשונה על-ידי גרוניך וכספי בסיבוב ההופעות 'מאחורי הצלילים' שערכו הצמד בפעם השלישית בתחילת שנות התשעים. ההחלטה הפחות מוצלחת היחידה של גרוניך ביחס לאלבום היא בחירתו לנגן בפסנתר דיגיטלי בשירים רבים. ככל הנראה הרצון לשוות לשירים וותיקים אופי חדש, היא שעמדה בבסיס החלטה זו עליה ניתן להצטער בדיעבד. ניכר כי שירים מורכבים המהווים משיאי יצירתו של גרוניך כ'הנהר הלבן' ו'יהי הכל' היו זוכים למימוש אמנותי שלם יותר בסיועו של פסנתר בוסנדורפר ולאו דווקא רולנד.

השירים 'פתח לי שער' ו'בשעת ההתבהרות', מלחניו הטובים ביותר של גרוניך, הולחנו למילותיו של המשורר יאיר הורוביץ, שנפטר בדמי ימיו ממחלה קשה. גרוניך מתאר בחוברת הנלווית לדיסק, את קשריו למשורר, ואת העובדה המצערת שלמרות רצונו, לא הצליח להלחין משיריו כל עוד היה בחיים. ייתכן ואמירה זו איננה מדוייקת לחלוטין, שכן דומה כי גרוניך אכן ניסה להלחין מספר מועט משיריו של הורביץ בטרם מותו. ההלם והצער שליוו את הלחנת השירים, זמן קצר לאחר מותו של הורוביץ הצעיר ממחלת לב ממושכת, תרמו ללא ספק לאיכותם יוצאת הדופן של השירים, שהינם מהטובים והבוגרים שיצר גרוניך עד היום.

האלבום הניב מספר תקליטי שדרים וביניהם לשיר 'ילד', שביטא את הכמיהה של גרוניך לילדים משלו. למרות שהאלבום זכה באהדת המבקרים, שהתרשמו מכנותו של גרוניך ומחזרתו לשורשיו, לא היה האלבום סיפור הצלחה. 'נטו' נמכר במספר מועט יחסית של עותקים, ולא זכה להשמעות רבות באמצעי התקשורת. אין ספק שהאלבום היה ראוי להצלחה רבה, אולם היה זה דווקא האלבום הבא שסימן את חזרתו של גרוניך ללב הקונזנזוס.

עופר שנער, כל הזכויות שמורות (c)