בדרך אל האור יד לאהבה מי ישמור עלינו זו את את ואני והמלחמה הבאה באת אלי זה לא אני האישה הנכונה בואי נתחתן שיר האמונה על כפיים קח אותי רגעים אלי אלי

 ראיון בלעדי עם אבי יפרח, נגן הבאס שהשתתף באלבום ועיבד שלושה שירים מתוכו ניתן למצוא כאן.  ראיון בלעדי עם אמיר מילשטיין שנטל חלק בהקלטת האלבום, ניתן למצוא כאן.

גרוניך איננו חושש לנגן בהופעותיו שירים חדשים שטרם הופיעו באלבומיו. 'בדרך אל האור' מספק לנו סוף סוף אפשרות להאזין בניחותא לשירים נפלאים שעד עתה יכולנו לשמוע רק בהופעות – 'זאת את', 'האשה הנכונה' וכמובן 'בואי נתחתן', כולם כאן, בעיבודים ייחודיים, השונים משמעותית מהביצועים המוכרים לנו.

הדבר המאפיין את האלבום יותר מכל הוא המגוון. שמיעת האלבום ברצף חושפת את שליטתו של גרוניך בסגנונות מוסיקליים שונים. המסע המוסיקלי מתחיל בשיר הנושא, הפותח את האלבום: 'בדרך אל האור' מזכיר את הקסמים שהפעיל ג'ורג' מרטין על הלחנים של הרביעיה הליברפולית. השיר העוקב, 'יד לאהבה' מוכיח שלגרוניך אין כוונה להתרפק על מחוזות עבר – החיבור ללאה שבת, שכתבה את מילות השיר ומתארחת בשירה, מתאים ללחן, שכולו געגוע עכשווי מאוד לשקט. 'מי ישמור עלינו' מכיל את כל החומרים ללהיט גרוניכי טיפוסי – מלודיה קליטה, פירוטכניקה במשורה ואחד אלי יצפאן בתפקיד ראש המשלה שלנו. לגרוניך יש הרבה מה לאמר על מצבה הנפלא של המדינה, אולם הוא בוחר לתת לחנוך לוין לומר זאת עבורו. 'את ואני והמלחמה הבאה', שירו הנפלא של חנוך, הלקוח מהצגתו הראשונה באותו שם, הולחן על-ידי ערן דינור ומבוצע ברגישות המתאימה לאירוניה של לוין על-ידי גרוניך ואפרת בן-צור. שיר זה הוא ללא ספק מנקודות השיא באלבום. העיבוד יוצא הדופן של גרוניך הוא הומאז' לסגנונו של אסטור פיאצולה במידה מסויימת.

'באת אלי' שלעיבודו אחראי אבי יפרח, הוא מהשירים היותר שגרתיים באלבום, אולם הוא זוכה לעדנה בגלל נגינתה מלאת החן של מיכל אדלר. 'זו את' מצטרף לשירים רבים באלבום העוסקים בזוגיות ובמשפחה מנקודת מבטו של גרוניך כיום. העיבוד העשיר תורם רבות להדגשת העדינות המלנכולית משהו של הלחן. למרות שמו, 'זה לא אני' מהווה בן לוויה מושלם ל'זו את', לכל הפחות לפי מילותיו. 'האשה הנכונה', שנכתב לפני כמעט עשור, זוכה כאן לעיבוד רוק של אבי יפרח. נגינת החליל היפה של אמיר מילשטיין (משלישית טוקאן) מזכירה מעט את סגנונו של איאן אנדרסון, סולן להקת הרוק המתקדם ג'טרו טאל. 'בואי נתחתן', נכתב על-ידי גרוניך עבור אשתו דהיום וחברתו דאז מיכל גרוניך. השיר הוא סווינג מלבב, מלא עד גדותיו במפוחיתה אדלר ובנגינת הפסנתר הג'אזית של גרוניך. הסגנון מזכיר במשהו את 'נדודי שינה', אך הג'אז של גרוניך את אדלר בוגר ומפוייס יותר, ומשכנע לא פחות. גרוניך חוזר לפסנתר נטו ב'שיר האמונה', המזכיר את 'יהי הכל' הקאנוני.

ב'על כפיים' חוזר גרוניך לביקור נוסף בארכיפלג היווני, באדיבות עיבודו מלא השמחה של אבי יפרח. ב'קח אותי' מפנה גרוניך את המיקרופון עבור מיכל אדלר השרה את השיר שנכתב עבורה. העיבוד מקנה לשיר אווירה אמריקנית של ליל אביב. בשיר הבא, 'רגעים', שנכתב למילותיה של מיכל אדלר, חוזר גרוניך לכור מחצבתו: העיבוד המבריק לרביעית מיתרים מזכיר מעט את ג'ורג' מרטין, אך באותה מידה גם רביעית המיתרים של ראוול. שיר הסיום הוא ביצוע משותף לבן ארצי וגרוניך ללחנו של דוד זהבי למילותיה של חנה סנש, 'הליכה לקיסריה'.

יצויין כי העטיפה היפה של האלבום עוצבה על-ידי דרור אדלר (משלישיית אדלר).

בראיון שנתן טרם יציאת האלבום ציין גרוניך כי אחד ההבדלים בין אלבום זה לקודמיו הוא שבעוד שבעבר "השתמשתי בפסנתר כמגן", 'בדרך אל האור' נותן ביטוי הולם גם לנגנים הנוספים שנטלו חלק בהקלטות, שהינם מהטובים בישראל – אלי מגן בקונטרבאס, ז'אן פול זימבריס ואשר פדי בתופים, גדי סרי בכלי הקשה, שמוליק בודגוב בגיטרה חשמלית ועוד רבים נוספים. כך, שירים רבים רוויים בצליליהן של גיטרות, אקוסטיות וחשמליות. עם זאת, מקומו של הפסנתר לא נפקד, ומבחינה זו לא יאכזב האלבום את חובבי סגנונו הייחודי של גרוניך בנגינה בפסנתר.

בתחילת אוגוסט 2003 יצא לאור תקליטון נוסף מתוך 'בדרך אל האור': השיר 'קח אותי' בביצוע מיכל אדלר גרוניך, אשר זכה לעיבוד חדש באדיבות המוסיקאי רב הפעלים ניר אוורבוך. אוורבוך, אשר שיתף עם גרוניך פעולה בפרוייקטים רבים בשנות התשעים ושוהה כיום בארה"ב, ניגן קלידים בגרסת התקליטון ואף הפיק מוסיקלית את השיר. ואכן, התוצאה רחוקה מאוד מהגרסה המוכרת מהאלבום. את סולו הסקסופון, היפה כשלעצמו, מחליפה נגינת המפוחית הנהדרת של אדלר, המשתלבת באופן מוצלח מאוד באווירה העדכנית של העיבוד החדש.

עופר שנער, כל הזכויות שמורות (c)