הצטרפו לעמוד הפייסבוק

האזנה ל"פסיפס":     

במדור זה כונסו יצירות מסוגים שונים שהמכנה המשותף להן הוא שאינן עונות להגדרה של שיר פופ. נתן מישורי, מבקר המוסיקה הקלאסית של 'הארץ', הגדיר את המוסיקה שכתב גרוניך למקהלת מורן כ"מחווה למוסיקה הקלאסית". דומה כי הגדרה זו יפה לרבות מיצירותיו המופיעות במדור זה. יצירות אלה אינן שומרות על חוקי הכתיבה המקובלים במוסיקה הקלאסית (ליתר דיוק, הכללים שהיו מקובלים עד תחילת המאה העשרים), אך הן מעידות על ידע ובקיאות בסגנון הקלאסי על גווניו השונים. לגרוניך מסייעת השכלתו המוסיקלית הנרחבת, הנובעת מלימודי פסנתר ממושכים בגיל הילדות, שהפכו אותו לפסנתרן ברמה גבוהה, ושש השנים אותן בילה בלימוד מוסיקה באקדמיה בישראל ובארה"ב. בין המורים שהשפיעו על גרוניך באקדמיה בישראל היה פרופ' אריה ורדי, אשר אף ניגן עם גרוניך בקונצרטים של התזמורת הקאמרית הישראלית.

לפי הכשרתו, לפי יכולתו הטכנית כפסנתרן, כמלחין, ואפילו ביכולת התזמור וכתיבת התווים שלו, גרוניך הוא מלחין 'קלאסי', גם אם הוא מקדיש חלק ניכר מזמנו להלחנה וביצוע של מוסיקת פופ. דווקא לאחר שהצליח כמלחין פופלארי, יבול היצירות הקלאסיות שכתב בעשור האחרון מעיד כי גרוניך מצליח לשמר ולפתח את יכולתו לכתוב יצירות בעלות משקל המיועדות לאולם הקונצרטים. עם זאת, לא ניתן להתייחס ליצירות הקלאסיות והפופולאריות של גרוניך כחלקים נפרדים; כשם שלחניו הפופולארים נוטים באופן טבעי להיות מורכבים הרבה יותר משיר הפופ הטיפוסי ומכילים הרמוניות השואבות מהידע והרקע הקלאסי של גרוניך, כך קולו הייחודי של גרוניך בולט בעולם המוסיקה הקלאסית של זמננו, מאחר והיצירות שלו הן לרוב מלודיות יותר ממרבית היצירות הנכתבות בזמננו על ידי מלחינים שיצירתם מוגדרת כרצינית. במובן זה ניתן להשוות את יצירתו של גרוניך לזו של מלחין נוסף הפועל בישראל כיום, עודד זהבי. גרוניך אף נוהג לשלב כלים לא שיגרתיים בהלחנה להרכבים קלאסיים שגרתיים: כך ביצירותיו מקהלה קלאסית משתלבת בנגינה בשופר, תזמורת קאמרית מנגנת בצוותא עם תופים, בס וסקסופון, ושלישיה קאמרית מנסה להתמודד עם סינתיסייזר.

פירוט ביחס ליצירות נוספות שכתב גרוניך בסגנון קלאסי ניתן למצוא במדור גרוניך ומקהלת מורן.

  • Go – היצירה נכתבה בזמן שהותו של גרוניך בארה"ב בשנות השבעים. בוצעה בעבר על-ידי הרכבים רבים, בעיקר כדואט לצ'לו וכלי נוסף, וכן על-ידי גרוניך עצמו בהופעותיו בשנות התשעים. חן צימבליסטה הקליט את היצירה, בעיבוד לכלי הקשה, עבור תקליטוDesert Beat שראה אור בשנת 1996.
  • קסנדרה – נכתבה בשנת 1988 עבור התזמורת הקאמרית. היצירה בת שלושים הדקות נוגנה במסגרת קוצרט הסיום של פסטיבל 'לילות יפו'. בביצוע נטלו חלק גם כלים המאפיינים הרכב רוק – גיטרה חשמלית, תופים, בס וסינתיסייזר בו ניגן גרוניך. החיבור בין חברי התזמורת לגרוניך לא היה קל והניב חיכוכים בזמן החזרות.
  • ים תיכון ונבט – שתי יצירות בנות חמש דקות כל אחת שנוגנו במהלך הקונצרט שחתם את פסטיבל 'לילות יפו' בשנת 1988. יצירה נוספת שנוגנה במעמד זה היתה עיבוד למוסיקה שכתב גרוניך למחול: 'לחפש את ירושלים' (ראו במדור מוסיקה למחול).
  • La Folia – היצירה נכתבה בשנת 1992 עבור החלילנית דרורה ברוק.
  • סוויטה ישראלית – היצירה שהולחנה בשנת 1995 מבוססת על 'שיר ישראלי' המופיע באלבומו של גרוניך עם מקהלת שבא. יצירה זו נכתבה על מנת לייצג את ישראל בפרוייקט האירופאי Young Europe Sings. גרוניך שיתף פעולה לצורך ביצוע השיר עם מקהלת מורן ומקהלת שבא. ליצירה בת עשר הדקות צולם קליפ בבימויו של אבישי גולדשטיין בו נטלו חלק שמונים ילדים ואחד גרוניכנו.
  • פנטסיה – יצירה לפסנתר.
  • פעמי ציפור – יצירה למקהלה ותזמורת. היצירה בוצעה בפסטיבל ישראל 1994. היצירה מורכבת משירים המתייחסים לציפורים שנכתבו על-ידי המשוררים יאיר הורביץ, חיים נחמן ביאליק, אורי ברנשטיין, אבות ישורון ולאה גולדברג. תקליטור של היצירה הופק על ידי קול ישראל, אך מעולם לא הופץ לקהל הרחב. יש הרואים ביצירה זו מפסגות היצירה הקלאסית של גרוניך.
  • סיפור נוח – יצירה לתזמורת הקאמרית הקיבוצית. היצירה בוצעה לראשונה בשנת 1994.
  • חליל 3000 – קונצ'רטו לחליל ולתזמורת בן ארבעה פרקים. בוצע בשנת 1995 על-ידי התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור והסולן נועם בוכמן. אחד הפרקים של היצירה הוקלט על-ידי בוכמן לאלבום יצירות לחליל.
  • מיכל – קונצ'רטו למפוחית כרומטית ולתזמורת קאמרית. היצירה, שנכתבה למפוחית ושנים עשר נגנים, זכתה בפרס אקו"ם (נוצת הזהב) לשנת 1999 לקידום היצירה בתחום הקונצרטי. בביצועי היצירה היתה הסולנית: מיכל אדלר גרוניך, לה הוקדשה היצירה.
  • הסהר הפורה – יצירה למקהלה הפילהרמונית משנת 1989. המילים המושרות נכתבו על-ידי גרוניך. בדומה לשיר 'קואינהנה', רוב המילים הן ג'יבריש.
  • סוויטה ללווין תקשורת – פנטסיה כפולה. יצירה לפסנתר, צ'לו, קלרינט וסינתיסיזר. היצירה נכתבה במיוחד להופעה של שלישית קמראטה עם שלמה גרוניך. בנוסף, באותה הופעה ביצע ההרכב את יצירתו של גרוניך 'שיר לרך שעוד לא נולד'.
  • Harmonicadence – נכתב במקור בשנת 2000 לשלישיית אדלר. היצירה בוצעה על-ידי הרכבים שונים. הפרק הראשון מבוסס באופן חלקי על התמה המרכזית מתוך הפסקול שכתב גרוניך לסרט 'קרקס פלשתינה'.
  • תפילה לירושלים – לחלילית ורביעיית מיתרים. היצירה בוצעה על-ידי מיכאל מלצר החלילן ורביעית כלי קשת.
  • סוף עידן התמימות – היצירה, שנכתבה ליום השנה להרצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, בוצעה בביצוע הבכורה במקום הרצח על-ידי התזמורת הקאמרית. היצירה בוצעה, בעיבוד חדש, על-ידי חן צינבליסטה ורביעיית מיתרים בפסטיבל המוסיקה בכפר בלום.
  • ישעיהו – אורטוריה. בשנת 1992 החל גרוניך להלחין יצירה רחב היקף המבוססת על פרק ו' בספר ישעיהו. היצירה היתה אמורה לעלות במסגרת פסטיבל ישראל אולם הדבר לא נסתייע. גרוניך משלים את היצירה בימים אלה לקראת ביצועה על-ידי מקהלת מורן.
  • שירים – נכתבה בשנת 2000 לפי 'ברקיע השביעי' מאת יעקב שבתאי. בוצע בפסטיבל המוסיקה בכפר בלום. החלילן מיכאל מלצר עיבד את היצירה. היצירה 'ברקיע השביעי' בהשתתפות גרוניך צולמה על-ידי הערוץ השני.
  • קול שופר – יצירה למקהלת ילדים ושופר שהוזמנה בשנת 1995 לרגל חגיגות שלושת אלפים שנים לירושלים (לא כולל יבוסים). המילים של אהוד מנור.
  • For Teddy – נכתבה בשנת 2001 לכבוד יום ההולדת התשעים של טדי קולק. היצירה הוזמנה על-ידי התזמורת הסימפונית של רשות השידור. בוצע לראשונה ב – 31 במאי 2001. סולנית במפוחית: מיכל אדלר גרוניך.
  • פסיפס – יצירה לשלושה נגני קלרינט ותזמורת מיתרים. בוצעה לראשונה ע"י גיורא פיידמן, אדי דניאלס ופיליפ קופר באוגוסט 2004. היצירה מכילה שלושה פרקים שכל חד מהם מוקדש לסגנון אחר: קלאסי, ג'אז וקלייזמר.

 

 

עופר שנער, כל הזכויות שמורות (c)