יורם לוי פורת הוא מחזאי, במאי תיאטרון ומשורר. שיתוף הפעולה בינו לבין שלמה גרוניך הניב את אחת היצירות המשמעותיות ביותר של גרוניך, המחזמר 'אמריקה', שזכה להצלחה בישראל ובארה"ב. שיתוף הפעולה בין השניים החל סמוך לתחילת הקריירה המקצועית של גרוניך, בשנת 1972, כאשר פורת שמע את אלבומו הראשון של גרוניך ופנה אליו בבקשה שילחין מוסיקה ושירים לתסכית הרדיו שכתב. התסכית התבסס על הרומאן הבלתי גמור של קפקא 'אמריקה'. המוסיקה המעולה, שהיתה גנוזה במשך שנים רבות, ראתה אור באחרונה במסגרת ההוצאה מחדש של האלבום 'למה לא סיפרת לי?!'.

בשנות השבעים נסע פורת לניו יורק ושהה שם מספר שנים עם משפחתו. עם הגעתו של שלמה גרוניך לעיר, ללימודי קומפוזיציה במאנס, חידשו השנים את הקשר המקצועי ביניהם. פורת כתב פזמונים באנגלית וגרוניך הלחינם, והשניים ניסו לעניין מפיקים בשירים. שירים מצויינים כגון Baby Blue לא זכו להכלל באלבומיו של גרוניך, אבל סביר להניח שבעתיד ימצא להם מקום באלבום.

את עיקר זמנם יחדיו הקדישו גרוניך ופורת לעבודה על 'אמריקה'. פורת תירגם את התסכית ושיכתב אותו, ובשנת 1976 העלו השניים את האופרה 'אמריקה' במרכז קנדי בעיר וואשינגטון. בשנים הבאות עתידים השניים לכתוב גרסה חדשה, במסגרתה ילחין גרוניך את רוב השירים מחדש. גרסה חדשה ל'אמריקה' עלתה לבסוף בשנת 1982 בפסטיבל התיאטרון בסנטה פה בניו-מקסיקו, וזכתה לביקורות נלהבות. בשנות השמונים המקודמות חזרו גרוניך ופורת לישראל ושקדו על העלאת גרסה עברית ל'אמריקה' בפסטיבל תל אביב בשנת 1982 ולאחר מכן במסגרת פסטיבל ישראל בשנת 1987.

בשנות התשעים פרש פורת למספר שנים מעסקי התיאטרון לטובת מגורים במושב כליל בצפון הארץ בשנים האחרונות חזר לדירתו בתל אביב, בה שוכן עדיין פסנתר הכנף שהיה בדירתו בניו-יורק ובאמצעותו הולחנו שירי 'אמריקה'. לאחר שמחזותיו הועלו במסגרת פסטיבל ישראל וכן באירופה ובארה"ב, פנה פורת לכתיבת שירה. עד עתה ראו אור שני ספרי שירה שלו, האחד, 'אוניות התה' שראה אור בשנת 2001 מכיל שירים קצרים בעיקר, והשני, 'העיר התחתית' שראה אור בשנת 2004, מכיל פואמה ארוכה המתארת אודיסיאה אישית המשתרעת על פני תקופות ונופים נוכריים ומקומיים כאחד. כב'אמריקה' הפואמה רצופה אסוציאציות למיטב התרבות המערבית, מהפרדוקס של זנון ועד לג'ון לנון.

תלמיד בית ספר תיכון באירופה