    |
|||||||
|
|||||||
 |
|||||||
 "לו רק פרח קט" נכתב ע"י יצחק מאיר ימים אחדים לפני ראש השנה תשס"ז, 4 לספטמבר 2006: "…. חשבתי ביני לביני על משמעה של תפילת מי ינוע ומי ינוח, מי יחיה ומי ימות, השקט שנגזר על חטופי היום הכיל בתוכו את השקט הממריד של חטופי האתמול שלא נודע עד היום אם חיים הם אם מתים. מגפת הטרור הוא פצצת מצרר של עוולה נוראה הממיתה או פוצעת או חוטפת ומתנפצת על ראש העולם ומדהימה אותו בבשורה כי אין לאדם ערך, אך יש לו רק מחיר ! " … כך מצא את עצמו יצחק מאיר כותב גם על מה שלא כתבו עדיין. כתבו על איך נפשנו יוצאת שישובו חטופים ושבויים לחיק ביתם, שלמים, עכשיו, מיד! הוא כתב עליהם שם, על הלילות הארוכים מעבר לגבול בהם הם חולמים ביער אגדי ולו רק פרח קט, לשלוח אותו אל המוני האנשים שלא חדלו להתפלל בעבורם ואין ביער מספיק פרחים לרבים מספור שלא שכחו אותם ולו רק רגע אחד. "לו רק פרח קט", לא נכתב מלכתחילה להיות מושר. כך גם חשב שלמה גרוניך כאשר קיבל מיצחק מאיר את הטקסט כמעין שי לראש השנה באחת מהפגישות הקבועות שלהם. אולם השיר ומשמעותו העכשווית והאוניברסאלית הניעו את שלמה גרוניך להתיישב ליד הפסנתר והוא הלחין והוא שר. המילים והמנגינה הפכו לחטיבה אחת שזועקת את זעקת השבוי באשר הוא שם היום ובכל זמן. תפילה. יצחק מאיר, (72), מתגורר בכוכב יאיר, יליד אנטוורפן, ניצול שואה, נשוי לרבקה, אב לשלושה ילדים ושישה נכדים. מסע חייו גדוש בתפקידים מכובדים וביניהם: שגריר ישראל בשוויץ ובבלגיה, חבר הנהלת הסוכנות היהודית וראש מחלקת החינוך שלה, קונסול כללי של ישראל בציריך ובקנדה, יועץ בכיר לענייני תפוצות ולעניינים בינלאומיים לשר החינוך והתרבות זבולון המר ועוד ועוד. בראש ובראשונה, על פי עדותו הוא מחנך, מנהל של כפר נוער בו הקדיש לאלפי חניכיו את מיטב שנותיו הצעירות. היום פעיל יצחק מאיר, בעיקר בענייני חברה ורווחה ובפורומים ציוניים ומפרסם שירה ומחזות. עטיפת התקליט הוא מעשה ידיה של בתו, הציירת אסתי מאיר. 
כתבה שהתפרסמה אודות הסינגל ב"מעריב", 17.10.2006, ניתן לקרוא כאן לו רק פרח קט
על שירת שלמה
דברים שאמר יצחק מאיר ברדיו "קול חי" לכבודה של שירת שלמה גרוניך
יש מפרשני המקרא שקראו לתורה כולה על כל ספריה ופרקיה,פסוקיה ותיבותיה "שירה".היה להם על מה לסמוך. בערוב ימיו נאמר לו למשה, (דברים לא' יט) "ועתה כיתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל,שימה בפיהם,למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל".אכן מכאן למדו שהתורה כולה,גם על הפרוזה שבה היא שירה.מותר וצריך להרחיב ולומר: כל עשרים וארבע סיפרי התנ'ך האוצרים בתוכם את נבואות גדולי חוזינו הם שירה . משמעויות עמוקות מיני ים צרורות בכל תיבה ותיבה. הן בוקעות מתוכן בכל דור ודור, חדשות ומפתיעות ומעשירות. אני יושב מול שלמה גרוניך. הוא ופסנתרו דבקים להוויה אחת שאינה ניתנת להפרדה.אין אתה יודע מי יוצר את מי, המוסיקה את האיש שכל עצמותיו תאמרנה,או הוא את המוסיקה שכל צליליה מרעידות את גוו.קולו מלא את החלל שכמו הופך להיכל. הוא שר פסוקים.הם עתיקים כימי הזכרון של האדם.הם חדשים כאילו נאמרו היום ברחובה של ירושלים,בין אורני הכרמל,בלילות של אהבה וחמדה.הם זועמים כמו עלבונו של הצדק הרמוס מתפרץ לראשונה באזנינו,כמו ה"אני מאמין" באדם שבאדם שיצא מפי נביאים המסתתרים עכשיו בתוכינו. השפה המוסיקאלית היא שפתם של צעירי ימינו, שבישראל,שבכל ארבע כנפות הארץ.מיקצבים ומוטיבים שבאו לעולם, מיקצב מיקצב במקומו, נוסח נוסח בארצו, מיטפטפים לתוך אגני היצירה הגרוניכית ונטמעים בתוכם לנוסח שכולו ייחודי,אישי,האומר בקולו של היוצר את מה שהעולם כולו חש. גרוניך הופך את ספר הספרים שלנו לספר ספרים אוניברסאלי.כשהוא שר "עמך עמי, אלוהיך אלוהי, באשר תליני אלין, באשר תלכי אלך, ובאשר תמותי אמות", אתה שומע את הרחוק ואת הקרוב ומדמה בנפשך לראות אותם אוחזים זה ביד זה מעבר ליבשות ולימים ושרים את אחדות הגורל של האדם באשר הוא אדם בשפתינו שלנו, מפי נביאינו שלנו, מנוף ארצינו, והנה אנחנו מחוברים לכל מתוך חבורנו היהודי למורשתנו ולמקורותינו. אני שומע ורואה לנגד עיני את האיש באלומת אור, על במה מוגבהת בחשיכה, שר את ליבו והמונים שנאספו בקהל מולו פועמים את שירתו עמו. אני רואה אותו באולמות של קונצרטים,אני רואה אותו באמפיתאטראות טבעיים בחיק הטבע בלילות של קיץ, אני רואה אותו פה, אני רואה אותו בעולם. הוא צנוע. אין בו גינוני סתם.הוא בא מן העם.שר את העם. אני אומר את מה שאני אומר לכל מי שאני יבול לבשר לו ששירה חדשה- עתיקה נולדת בינותינו. לכל מי שקולו של שלמה יהיה להם קול , לכל מי שיכול, ומפני שהוא יכול הוא צריך לאמץ אותו אל ליבו,להכין את פגישתו הבלתי אמצעית עם האנחנו של קרובים ורחוקים, עם אלה שרוצים לשמוע בצוותא ועם אלה שרוצים לשמוע לבדם בביתם כדי שמן היפות ביצירות שיצר אדם מנגן ושר בישראל תמלא את חדרי לבנו ותדלג על ההרים ותחצה את הימים ותבא אל ארצות ועמים ושירת ספר הספרים תהיה לשירת השירים. יצחק מאיר
|
|||||||
 |
|||||||
עמוד הבית
ביוגרפיה
אלבומים
שיתופי פעולה
הופעות
חדשות
מנגנים גרוניך
שירים נוספים
חידון
פורום
קישורים
דרישת שלום
תודות
יצירת קשר
עופר שנער (2003-2004) כל הזכויות שמורות. שימוש כלשהו בחומר (כולו או חלקו) המופיע באתר זה מותנה בקבלת אישור מראש בכתב.
עיצוב, בנייה ותכנות באדיבות כספית
|
